<h1>ספר הישר לר"ת — שו"ת סימן ע"ו</h1>
<h2>דף קטז:</h2>
כתבת אמרתי גבינה פירשא בעלמא הוא, לא היו דברים מעולם. על חלב קיבה פירשתי כן והעמדתי מהלכתא דשילהי כל הבשר [קט"ז ע"ב] שרבינו שלמה מחקו. ונ"ל דהא דאמרינן קיבה שבשלה בחלבה אסורה היינו היכא דלא שהה במעי בהמה כדי קרישה והעמדה. והא דאמרינן בע"ז [כ"ט ע"ב] דפירשא הוא, היינו היכא דשהה במעיה כדי קרישה שאם ינקה מן הטרפה ושהה במעיה כדי העמדה דהיינו כדי קרישה ובישלה בההיא חלב מותרת, אבל אם לא שהה כדי קרישה ובישלה בההיא חלב אסורה דההוא לא פירשא הוא אלא חלב גמור אותו עצמו שינקה. ועדיין עולם מנהגו נוהג כשרוצין ליקח חלב קיבה מן טלאים, מניקין אותן ומשהין מעט לקרוש ואח"כ שוחטין אותן. תיצב"י.
